בעולם ניהול כוח האדם, חוקי שעות העבודה לאחוזי משרה ברורים ומובהקים. אולם, לעיתים מעסיקים או עובדים מחפשים דרכים להגדיל את שעות העבודה, ואיתן את הרווח או תפוקת העובד, בייחוד בתקופתנו, ובהתחשב ביוקר המחייה. אז, כיצד, ואם בכלל, אפשר להגדיל את היקף המשרה?

 

מלבד שאר הסטיגמות, מדינת ישראל ידועה בעולם גם כאחת מהמדינות המתקדמות בעלות ממוצע שעות עבודה מהגבוהים בעולם. ואכן, החוק במדינה מגדיר כי שבוע העבודה הישראלי, אורכו הרצוי הוא כארבעים ושתיים שעות – גבוה יותר משבועות העבודה בארה"ב, אירופה, ובחלק ממדינות המזרח.

אולם לעיתים, גם ארבעים ושתיים השעות הללו לא מספיקות למעסיקים, ואלו מנסים, לרוב בסיוע עורך דין לדיני עבודה, למצוא דרכים עקיפות או חריגות, להגדיל את מכסת התעסוקה לעובדים. כלומר, להגדיל את אחוז העסקתם של חלק מהעובדים, אל מעל למאה אחוזי משרה. לחילופין, גם עובדים אחדים מעוניינים בהגדלת משרתם. העניין הוא שהחוק קובע דרך ברורה לעשות זאת, אז בדקנו בדיוק מה הוא אומר לגבי הגדלת היקפי משרה.

 

חוק שעות העבודה

על פי החוק במדינת ישראל, יום עבודה סטנדרטי לא יעלה על שמונה וחצי שעות, שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים ושתיים שעות, וחודש עבודה גודלו יהיה כמאה שמונים ושתיים שעות. עבור שכירים העובדים במשרה מלאה גלובלית, על המעסיק להגדיר את ימי העבודה בהתאם לחוקים אלו, כך שכל עובדיו אמורים לעבוד ארבעה ימים בהיקף של כשמונה שעות וחצי ועוד יום אחד קצר יותר, בהיקף של כשבע שעות. עבור עובדים בתגמול שעתי, החוק קובע כי היקף המשרה של כול עובד ועובדת נקבע לפי כמות השעות העבודה שלו ביחס לכמויות שצוינו קודם. כך, עובד שעבד עשרים ואחת שעות בשבוע שעבר, הוא מועסק בחצי משרה.

 

 

שעות נוספות

למעשה, המעסיק לא יכול להגדיל את כמות שעות העבודה של עובדיו אל מעבר למסגרת השעות שצוינה, באופן שרירותי. כול עובד אשר מועסק מעבר לכמות השעות שצוינה, זכאי לקבל ממעסיקיו תגמול על שעות עבודה נוספות. חוק העבודה, קובע כי תגמול זה יתבטא כשכר שעתי מוגדל שיקבלו השכירים עבור שעות העבודה הנוספות שביצעו, מעבר למסגרת הארבעים ושתיים השבועית. לפי החוק, ביום חול שעתיים נוספות בנוסף לשמונה שהוגדרו, מזכות את העובד בתשלום של 125% מהשכר השעתי, ואילו כול שעה נוספת מאילך – תזכה את העובד ב-150% משכרו השעתי.

 

הגדלת היקף המשרה

אחת ההגדרות החשובות ביותר עבור שעות נוספות, היא שהאחריות לחישובן נחה על המעסיק, ולא על העובד. כך, מעסיק אשר מעוניין להגדיל היקפי משרה לעובדים, לתקופה זמנית או קבועה, צריך לדאוג לחשב את כמויות השעות הנוספות שהעובד נותן לעובדתו, ולדאוג לפצותו בהתאם בתלוש המשכורת שלו, מבלי שיצטרך העובד להתלונן על כך. לחילופין, יכולים העובד והמעסיק להסכים על תוספת שכר חודשית וקבועה למשכורת העובד, אשר תבטא כמות קבועה ופוטנציאלית של שעות עבודה נוספות, שהעובד יכול להעניק למעסיקו, בראש שקט – שכן התשלום עליהם כבר התקבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *