“מיתוסים ודמימות” – ראית המעמקים

ראית המעמקים היא צורת של חשיבה הכוללת בתוכה יכולת לדלות מידע בעזרת הכוח האמפטי וחמשת החושים.  כישור חיים שנבנה ומתפתח על יסודות הכוח האמפטי הוא כוח מולד ב”אני” ומשמש את האדם לקליטת הסביבה בשמונת החודשים הראשונים לחייו.

בגיל שנה וחצי לערך מתפתחת האמפטיה ככוח עצמאי. כוח זה (אמפטייה) מסייע ל”אני” להבדיל בין המתרחש בתוכו וב”אתה” (ראה לעיל).

בגיל 21 האמפטיה בשלה ומאפשרת לאדם לחדד “ראיה” עמוקה, ולהרחיב את המבט להתבונן ולקלוט את שלא נתפס בצורה החיצונית והמוכרת של הדברים. מדובר בחץ מחשבתי שנורא ממרחב החשיבה אל המרחב שבו הוא מתבונן חץ זה, נמשל לקרן ליזר עובר וחודר אל מעבר לחיץ שנוצר בין ה”אני” ל”אתה”.

“חץ” ראיית המעמקים מתחיל להיבנות במרחב החושב החל מכניסתו של האדם החדש (התינוק) לחודש השמיני לחייו.

חץ מחשבתי זה – ראית המעמקים מסייע ל”אני” לעבור את הסף המקובל ולחדור אל מעבר למוסכם ולמקובל הישר אל שורש העניין. כך האדם החושב מצליח להתעלות ולחשוב הרבה מעבר לניכר במבט ראשון וניתפס בחושים.

מדובר ביכולת חשיבה מפותחת במיוחד שנוכחת בתפיסותיהם של גאונים ומורכבת מהסתכלות חדשה ומורכבת על המקובל.

תפיסה זו נקשרת בקריירה ומכונה במאמרי “חוכמת הטרקלין”

בבלוג שלי פרסמתי כמה דוגמאות לחוכמת הטרקלין ואחת מהבולטות שם נקשרת בתולדות הריקודים ובדמותה של קתרין דה מדיצ’י. ראה/י שם.

דוגמא נוספת לראיית מעמקים שנקשרת בתולדות הריקודים נקשרת בכוריאוגראף של המלכה קתרין, בוז’וייה דה באלצר – ?155 Beaujoyeulx Balthasar de במקור בלגיוז’וסו Baldassare di Belgiojoso. גם האמן של חצר בית המלכה היה למעשה זר.

הכוח האמפטי הוא כוח מולד ב”אני” ומשמש את התינוק ומסייע לו בקליטת הבעת רגשות וזיהויים בתהליכי התפתחות מערכת יחסיו הראשונה עם הדמויות בסביבתו. האמפטייה היא אופן או כוח היכולת לחדור ולהיצמד לתוך מרחב של רגשות באדם אחר (ב”אתה”, בעיקר באם) ולקלוט את רחשי הלב שלו/ה, דפוסים פנים-נפשיים, ומחזורי נפש פנימיים בלי אמצעים נוספים (בלי להשתמש בתבונה הראשונה, שנשענת על החושים).
הכוח האמפטי שולט בשמונת החודשים הראשונים לחיי התינוק ומשמש להתפתחות המחשבה השנייה, שראיית המעמקים במרכזה ונושא מאמרי.

נקודת ההתחלה

החל מהחודש השמיני לחיי האדם מתחיל להבנות חיץ שמאפשר לו לייצר נפרדות ונבדלות בינו והאחר. חמשת החושים מתפתחים וכוחה של האמפטייה יורד, במקביל להתפתחותם. החיץ והתשוקה להיות ביחד מייצר כוח חדש שמושך את מחשבתו אל מרחב האחר. חץ דמיוני, קרן חשיבתית שנשלחת כחץ או קרן לייזר דמיונית שחודרת ומסייעת להתגבר על הפרדה מהאם. בהמשך הוא מקבל את נפרדותו מהאם ותהליך היווצרות ראיית המעמקים מתחיל.

עוד על כך ראה מאמרי מתוך ספרי “היופי – מיתוסים ודמימות” – פרק ראיית
המעמקים.

מקורות:

[2] אברבנאל יהודה, 2051 לערך, “שיחות על אהבה”, ספר שני עמ’ ב-לח.

[3] ראיה פרספקטיבית – העסיקה את הפילוסופיה מאז ימי יוון העתיקה ונקשרת בתהליך המשגות. “סוקראטס: אני יודע את תאודורוס, וזוכר בלבבי שהוא עשוי כמות שהוא עשוי, וכן את תאיטיטוס. פעמים אני רואה אותם ופעמים לא; לעיתים אני נוגע בהם, ולעיתים לא; ויש שאני שומע אותך ואת תאודורוס או חש בכם באיזה שהוא חוש אחר…” (אפלטון תאיטיטוס [291] ).

קיום הזולת מתבשר לאדם על-ידי אוסף חוויות שונות. האדם רואה חפץ, שומע את קולו, נוגע בו או מלטף אותו גם מריח אותו ומוציא מחוויותיו אלו חוויות של החושים מסקנות לגבי קיומו ושמו המפורש של החפץ, צמח, בעל-חיים, טיפוס שנמצא לפנינו או אדם זה ולא אחר. התחושה של העצם בגוף נקלטת ומקבלת בשכל אורך חיים חדש ושונה לגמרי.

לפני שאנו ממשיגים “שולחן”, אנו עוברים תהליך מסויים. אנו נוגעים בו, מלטפים אותו, מתקרבים אליו, מכינים עליו שיעורי-בית וכד’ ורק אחר-כך אנו מסיקים שהוא נמצא וממשיגים אותו: “שולחן”. הפילוסופים מכנים חוויות אלו בשם “פרספקטיבה” ואומרים שהתפיסה היא בהכרתנו. את הפרספקטיבות השונות שבהן מופיע החפץ והקיום שלו ממשיגים: קו, שולחן, בן-אדם וכד’. ההמשגות הללו הן רק ביטוי לאיחוד, הרכבה או סיכום של כל הפרספקטיבות. (ראה עוד על כך במבוא עמ’ 13) .

[4]דיאגילב, סרגי (Diaghilev, Sergey) 2781 – 9291, אמרגן, יזם ומעצב רעיונות אמנותיים. סרגי דיאגילב, התמקד בפעילותו בקידום ויזמות בתחום האמנות ממוצא רוסי, חושיו הובילו אותו לגלות כישרונות בתחום האמנות שהשפיעו על התפתחות עולם האמנות כולו. הוא שיתף אותם בצוות חשיבה שעמד בראשו, יזם פרויקטים אמנותיים וביצע למעשה מהפכה בעולם האמנות, המוזיקה והריקוד.

עיסוקיו בתחום האמנות החלו מיד לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה בסיינט פטרסבורג. בשנת 8981 ייסד דיאגילב ביחד עם קבוצה של אמנים מגזין אמנות רב השפעה בשם: “עולם האמנות”. “עולם האמנות” (Mir iskusstva ) אבק על מקומה של האמנות הרוסית בקרב קהילת האמנים הרוסיים שעד אותה תקופה חיפשו את דרכם במרחבי התרבות הצרפתית. המגזין המשיך להתפרסם עד 4091. בשנת 9981 התמנה יועץ אמנותי לתיאטרון המלכותי במוסקבה בין השנים 7981 – 6091 דיאגילב ארגן מספר תערוכות ציור רוסי באירופה ורוסיה ועורר התעניינות באמנות הרוסית של המאה ה- 91.

בשנת 7091 החל את “העונה הרוסית” בפריז שכללה סדרת קונצרטים שחשפה את המוזיקה הרוסית בפריז. דיאגילב הציג את יצירותיהם של רחמנינוב וגלזונוב בניצוחו של רימסקי קורסקוב ופסגת ההצלחה הייתה בקונצרטים של זמר הבאס פיודור שליאפין ששר מיצירותיהם של בורודין ומוסורגסקי כולל הפקת האופרה “בוריס גודנוב” מאת מוסרגסקי בשנת 8091. ההצלחה של הפקותיו הלכה וגדלה והגיעה החל משנת 9091 לשיא חדש עת חשף את כוכבי ה”באלט הרוסי” בפריז: ניז’ינסקי, קרסבינה, מורדקין ופבלובה. ביצירות מאת מיכאיל פוקין ולאחר מכן גם מאת ניז’ינסקי, ליפר, ניז’ינסקיה ובלנשין. בהפקות אלו חשף את כשרונות צעירים ביניהם המוזיקאים: סטרוינסקי, רוול, פולנג, דהפליה וסאטי ומעצבי תלבושות ותפאורה: בנואה, בקסט, גונצ’רובה, רוריק, קוקטו, דריאן, אוטריליו, ברק, מאטיס ופיקאסו. כהוגה ומעצב רעיונות חבר דיאגילב לכוריאוגראפים צעירים והיה שותף ליצירת הבאלטים “רוח הורד” (1191) “פטרושקה” (1191), “אחר הצהרים של פאון” (2191) ,”פולחן האביב” (3191), “החתונה” (3291).

[5] אפלטון, תאיטיטוס, [581-781], יוסף ג. ליבס, תשל”ה, שוקן,עמ’ 831 – 931.

[6] אפלטון, “משל המרכבה” (plato allegory of the chariot ), פידרוס, [542-642], ובתרגומו של יוסף ג. ליבס, הוצאת שוקן, תשל”ה עמ’ 773 עוד על כך ראה פוליטיאה עמ’ , [634c] וכן [044b].

[7] “תורת המידות” מלטינית יעקב קלצקין, מסדה, 7691.

[8] ספריו של שפינוזה ברוך: מאמר תיאולוגי מדיני, תרגם חיים וירשובסקי בשנת 1691, הוצאת מאגנס.

איגרות ברוך שפינוזה, תרגם חיים שמואל בשנת 3691, הוצאת מוסד ביאליק.

מאמר על תיקון השכל, תרגם נתן שפיגל בשנת 2791 , הוצאת מאגנס.

מאמר קצר על אלוהים, האדם ואושרו, תרגמה רחל הולנדר-שטיינגרט בשנת 8791, הוצאת מאגנס.

מאמר מדיני, תרגם חיים וירשובסקי בשנת 2891, הוצאת מאגנס.

תורת המידות, תרגם יעקב קלצקין הוצאת אקדמון. תרגום ישן של ה”אתיקה”.

[9] וחד חד ערכית.

[10] מחבר ה”אני הגמיש” – Flexibil Horodniceanu, 9991 Eul הוצאה אלבטרוס.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *