הפרובוקציה משתלמת לולדימיר גלנין (Vladimir Glynin)

ולדימיר גילנין (Vladimir Glynin) צלם אופנה מצליח שהחל את הקריירה שלו כרקדן בלט בתאטרון הבולשוי. את עיקר פרסומו השיג הרקדן במעבר לעולם הדיפלומטי שבצד האמנותי.

ההתחלה הייתה במוסקבה כשגילנין יצא עם תצלומיו הפרובוקטיביים בתערוכה מרשימה. גם פרובוקציה צריך לדעת לעשות וגילנין עשה אותה בטעם טוב. הוא צעד בהדרגה. תחילה גילנין חשף בתערוכת הצילום הראשונה שלו (בשנת 2004) את החיים מאחורי הקלעים של הרקדנים בבולשוי. התערוכה עוררה עניין גדול, די בצדק אבל ההצלחה כמו שקורה הרבה מסחררת והמצליחים קצת מאבדים בסחרור את שיווי המשקל.ס

הצלם במשקפיים

בשנת 2008, גילנין התפרץ וחשף את הדרמה בנפשו בסדרה של תמונות בשחור לבן מרתקות. חלק מהתמונות דרמטיות אחרות חושניות. רקדני בלט הבולשוי מהתיאטרון הנודע של מוסקבה נראים בהן מתגפפים זה עם זה ואפילו אלימים זה כלפי זה והכל תחת הכותרת המחייבת רק את הכוראוגרפים של הימים הטובים שהלכו ולא שבו עוד: ‘אגם הברבורים‘.

אגם הברבורים הוא באלט מפורסם – ריקוד גדול שנרקד לפי המוזיקה של צ’ייקובסקי, (ההפקה המחודשת שלו משנת 1895 היא שפרסמה אותו והביאה את הריקוד לדרגת סמל לאומי ברוסיה.

היוצרים מריוס פטיפה שהיה אז מפורסם מאוד אבל למעשה פרסומו של הבאלט היה הודות לתרומה של תלמידו ולב איבאנוב, שיצר את כל המחולות הנודעים כ”מערכה לבנה” בגלל צבע התלבושות).

מאז ימי זהרו של הרעיון המקורי (אגם הברבורים – מאבק על טוהר האמת והאהבה – שמנצחת) לא היה כמעט כוראוגרף שלא רמס אותו  הגם ששב להשתמש במוזיקה המקורית שלו מאת צ’יקובסקי.

למה?

כדי להשיג תשומת לב או יותר נכון להפגין חוסר הבנה מוזיקלית ובורות אסתטית.

הקהל לא נשאר אדיש לצלם הנועז  והפרויקט הוצג במוסקבה, לונדון ובאוסטריה לפני שנמכר כולו לאוספים פרטיים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *