אנג’ל קורייה Angel Corella הברווזון המכוער שמלך

אנג’ל קורייה Angel Corella  – אומן החודש (ספטמבר 2001) של IsraelDance

אנג’ל קוריה הוקפץ משורת המקהלה האחרונה אל הפסגה של עולם הריקוד.
מאת ירון מרגולין
כשאנג’ל קוריה (Angel Corella) רוקד על הבמה אתה חש את משמעותו המדויקת שה המונח אושר, שימחה גדולה והתפוצצות של רגש לפניך. יש הרואים בו את הגשמת המושג אהבה “כשהוא רוקד זה כאילו שזה אתה התאהב באהבתו הראשונה. כל כולו תזזית, הוא
נע בהתרגשות עצומה אולי נוכח גילויי האהבה”.
קוריה (או קורלה)  נע בעדינות, נראה כמי שחובר לנפש התפקיד הבימתי, מאוד מוזיקאלי ויש בו איזה חן בלתי רגיל, תנועתו אצילית, לפתע הוא מזנק אל הגבהים, מדהים בעוצמתו או מסתובב על רגל אחת במהירות אדירה כאילו רק על-מנת לחלוק את שפעת האהבה שזה עתה פגש. כיום הוא נמנה על רקדני הצמרת של העולם ומככב על במת האמריקאן באלט תיאטר (ABT American BalleTheatre nacirer), אחת מלהקות המחול החשובות ביותר בעולם. רקדן מאוד נחשב וקשה להשיג
כרטיסים למופעיו.
תחילת הקרירה שלו היא סיפור אחר לגמרי. לא יאומן אך הגבר הספרדי הזה, יפה התואר, יליד מדריד (8 בנובמבר, 1975) הרקדן הוירטואוז, כוכב הבאלט בעולמי, בתחילת דרכו נחשב לחסר כשרון בריקוד .
“אין לו כל כישורים לרקוד” חשבו הממונים על הקרירה שלו בספרד ולא שקלו אפילו פעם אחת לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו. כפשרה מכאיבה הם אפשרו לעקשנותו הבוערת לרקוד בלהקה המקומית אבל רק כאחד מהרקדנים האחרונים
ובשורה האחרונה של מקהלת המחול. הצעיר הספרדי חש מושפל, מבודד מכישוריו האמיתיים והחל להאמין שהלהט שדוחף אותו לרקוד אינו דובר אמת בקרבו ושחייו רק נתונים לאשליה אכזרית, איומה, תהום שמייסרת אותו ומאמללת את חייו.
“אולי באמת, אין בי כל כשרון” הוא חשב לעצמו כמי שנכנס בעל כורחו למבוך הקשה של אמן אמיתי בין פלשתים, בורגנים, שונאי אמנות כמעט כמו אלו שבמחוזותינו. קורלה החל לסכם לעצמו את הקרירה הקצרה, הנתונים האישיים, התחושות מול עולם המבוגרים שפגש והתוצאות הקשות גם הרהר בפרישה מהריקוד.
בימים הקשים האלו כשהרגשות בועטים בתוכו את בעיטות הכאב הגדולות ביותר החל לדבר עם אמו על רעיון של פרישה מהריקוד. לפתע הוא פגש במלאך הגואל.
אדם בשם ריקרדו קאי Ricardo Cue. קאי שנמנה על מייסדי להקת הבאלט הלאומי של ספרד(National Ballet of Spain להקה שביקרה לא מזמן בישראל והשאירה רושם עצום (בא לראות אותו רוקד. אדם זה שניחן ברגישות מיוחד
במינה, רב כישורים, אמן בפני עצמו, הצליח לחדור את חומת הבורגנים שסגרה עלהכשרון שהוחבא בשורת הרקדנים האחרונה.
נראה שאמו של קורלה שפגשה בו והתחננה לפניו שיבוא לראות את הנער, הוא שהביא למפנה. “אני מכירה אותו כמי שכל חייו חולם להיות רקדן” הסבירה האם לאמן שבקאי.
נפשו של קאי נגעה הישר בלבו של אנג’ל כשמלאו לו 19 שנים. בחודש אוקטובר 1994השניים נפגשו לראשונה. ריקרדו קאי לקח אותו מיד תחת חסותו וחודש אחד בלבד לאחר מכן, בדצמבר (94)  התרחש דבר לא יאמן. הרקדן שלא נמצא עד לאותו
יום גורלי גם אדם אחד מהועדות האמנותיות למיניהן של הפרובינציה שיראה שיש בו רק כשרון, ומהשורה האחרונה של הרקדנים, הועמד על בימה במרכז פריז, בתחרות היוקרתית (Concours International de Danse de Paris) לבאלט וזכה
בה באחת ממדליות הזהב החשובות ביותר בעולם הבאלט.
ש: מה רקדת בתחרות?
ת: “דואט מתוך דון קישוט (Don Quixote) וקטעים מ”שודד הים (Le Corsaire)
נטליה מקרובה Natalia Makarova , מסולני הקירוב באלט וה – ABT, שהייתה בין חבר השופטים, רטטה. מיד היא הבחינה שמדובר כאן בכשרון אמיתי ויוצא דופן.
“קורלה הוא מלאך שנשלח אלינו” קבעה הפרימה באלרינה.
כתוצאה מכך ושישה חודשים לאחר מכן )יוני 59( הרקדן הצעיר וחסר הניסיון הוזמן לרקוד בניו-יורק ועוד בלהקת הבאלט הגדולה שבלהקות ניו-יורק ב ABT.
תחילה הוא התבקש לשלוח ללהקה קלטת וידאו בה הוא נראה רוקד. סרט כזה כמובן שלא היה בידו מהסיבה הפשוטה והיא שאיש עד אז לא ראה בו כל כשרון שיש לתעד.
ש: מה עשית?
ת: “נסעתי לניו-יורק ורקדתי בפני המנהל האמנותי.
קורלה רקד בפני קוין מקנזי (Kevin McKenzie), המנהל האמנותי רב היכולת של ה ABT’ והתקבל ללהקה. למען האמת מקנזי שחזה בקורלה רוקד התרגש כלא מאמין למראה עיניו ופלט משהו כמו “אסור שנאבד כשרון כזה” . מקנזי לא סתם התרגש הוא מיד החתים את אנג’ל קורלה על חוזה וקיבלו ללהקה לא כרקדן מקהלה כמקובל אלא הישר במעמד של סולן כוכב. “זה היה כמו חלום”. ניזכר קורלה: “אחד מאותם דברים שמתרחשים בחיים, אינך יכול לבלום את להט התהוותם גם אם תנסה לא תצליח.”

 שנה לאחר שקורלה הוכיח מעל ומעבר את העמדה לגבי גודל כשרונו – ראה להלן, הוא הועלה לדרגת כוכב principal dancer ויצא במעמדו החדש למסע הראשון של הלהקה להונג קונג Hong Kong.
“אינני זוכרת את האולם מתמלא בכל כך הרבה מחיאות כפיים” כתבה ביקורת הריקוד ששיבחה את קורלה על אינספור הסיבובים שהוא מבצע וקפיצותיו המדהימות לצד יכולותיו המוזיקאליות וביטוי הרגש.

את ראשית לימודי הריקוד שלו החל אנג’ל קורלה בגיל 8 בעירה קטנה סמוך למדריד בשם Colmenar Viejo.
“אבל לא לקחתי אותם ברצינות רבה עד שהגעתי לגיל 14, 13…” מודה קוריה, שעבר בגיל זה לרקוד בבית המחול של ויקטור אויאטVictor Ullate’s school במדריד .
ש: מה משך אותך לרקוד?
ת: “זה תמיד מעניין כיצד דברים מתגלגלים בחיים, בכל אופן אצלי זה היה, כך נדמה פשוט מאוד. מאז ומתמיד חשתי בתוכי איזה רצון בלתי מוסבר להיות רקדן”.
ש: ילד קטן הרוקד בארץ המצ’ו?
ת: “אני מניח שישנם דברים לא קלים לרקדנים בכל מקום. בכל אופן, בהתחלה בכיתות הראשונות שבבית הספר הקטן לריקוד שבו התחלתי ללמוד הייתי בן יחיד וזה כשלעצמו היה לי קשה מאוד.”.

אנג’ל קוריה שניכן ביכולת וירטואוזית מהממת ושקשה למצוא רקדן שני לו בהבזק הפירואטים המהירים שהוא מבצע, חבר ללהקת הבאלט הקטנה שלו במדריד בגיל 16. ככל אמן הוא חש בכשרונו האמיתי שמפעם בו וניגש, כמי שמחפש שותף
נאמן ולו איש מקצוע אחד לכישוריו, לתחרות הבאלט הלאומית של ספרד National Ballet Competition of Spain קוריה זכה בתחרות הזו ועוד במדליית הזהב ובכל זאת וממש כמו במחוזותינו: האוזניים לא שמעו, העיניים לא
ראו והראש לא חשב. אנג’ל קוריה נשאר לרקוד בשורה האחרונה של להקת המחול שלו תחת הכותרת האחת והיחידה שמומחי הריקוד הפרובינציאליים הכירו.
כשריקרדו קאי פגש בקוריה הוא היה כה נרגש שהחליט לקחת מיד את הנער לאחראים על להקת האמריקאן באלט תיאטר בניו-יורק “היה לי ברור לגמרי שמקומו של הנער בשורת סולני הלהקה של ניו-יורק, אבל כדי להגיע לשם חשבתי שנכון יותר לעבור דרך תחרות בינלאומית לבאלט”.
ש: מדוע?
ת: “זכייה בפרס ראשון לא רק שעשויה לזרז תהליכים, אלא בעיקר לסייע בארגון ניירות והשגת רשיון עבודה וזה מה שהחלטנו לעשות.”.
בינתיים הסתבר שזמן הגשת ניירות הבקשה להשתתף בתחרות בינלאומית עבר. עמדה בפני השניים האפשרות להמתין שישה חודשים עד לתחרות הבינלאומית הבאה בפריז, אלא שדווקא אז נראה שהנער, שרקד במשך שנים בצל הזרקורים, לא מסוגל להמתין גם יום אחד נוסף לאורם.

“אני פורש מהריקוד” אמר המלאך הקטן לפתרונו “לא אעמוד בהמתנה שכזו. אני הולך הביתה”.
ריקרדו קאי לא התמהמה, עלה למטוס הראשון וטס לפריז. שם הוא ניסה לשכנע את מנהלי התחרות לקבל את קוריה כמתמודד מתאחר.
מנהל התחרות הרים גבה כשקאי לחץ עליו: “מדובר בכשרון יוצא דופן שיזכה בתחרות וגם יתברג עם סיומה באחת מלהקות הצמרת של העולם”. הוא לא שייכנע את אנשי הממסד בפריז. מיואש, רואה את כישלונו מתקרב הוסיף בשקט: ” אני מדבר
על רקדן שלהוציא אותו מלהקתו הייתה משימה דומה להוצאת נמר שבוי בכלוב” וזה עבד.
כשרונו של אנג’ל קוריה זכה להכרה ובסיום התחרות, חייו התהפכו ללא הכר.
הוא יצא לארוחת ערב בחברת נשות החברה הגבוהה של פריז וביניהן גם אלמנתו של נשיא צרפת מדאם פומפידו וההמשך ידוע.

תפקידו הראשון ב ABT  היה בבאלט “הבידרה” (La Bayadere) בתפקיד “פסל הברונזה ודואט של אחד מחבורת האיכרים ב”ג’יזל”.
כל אמן ריקוד גדול גם אנג’ל קוריה רוקד ומעלה את נשמתו אל תנועות התפקיד שאליו היא נדרשת. גם במקרה של התפקידונים האלו שקורלה רקדן בתחילת דרכו בניו-יורק. הנשמה, נשמת אמן דגול יצאה ונגעה בתנועות שזהרו באור גדול.
והקהל שהוא יצור מורכב בהרבה מאנשי הועדות האמנותיות שלנו. אנשים שלא נבחרו על-ידי גורמי כוח אינטרסנטיים ופעמים רבות כשהוא קהל מגוון הוא גם מבחין בתופעה אמנותית יוצאת דופן ומתפעם ממנה. אנג’ל קורלה רקד לפניו את התפקידון הקצר “פסל הברונזה” והקהל קיבל את ביצועיו לתפקידון זה כפי שמקבלים רק כוכבים. תגובה שהדהימה את חברי הלהקה. איש לא זכר שתפקיד זה מסתיים לקול שאגות “ברבו” מהיציעים ושושנים שנזרקות לרגליו של הרקדן המבצע אותו.

בג’יזל הוא רקד עם חברו לדואט הראשון ב ‘ABT רקדן בשם בלאק שון (Shawn Black). החוויה חזרה על עצמה החל מהמופע הראשון: “קוריה הזכיר לי את הסיבה שבגללה החלטתי להיות רקדן” אמר בלאק מיד אחריה.
תגובה נוספת ומאוד לא רגילה הפעם של חברי הלהקה התרחשה במהלך אימון הבקר של הלהקה. בשיעור פרצו הרקדנים במחיאות כפיים שעה שקורלה ביצע, בקבוצת הגברים, לראשונה, סידרה של פירואטים שהלכו והואצו מרגע לרגע. פירואטים שעד מהרה היו לסמלו המסחרי.
בתום הופעתו השלישית ב ABT עם פסל הברונזה שזכה לליווי חדש בשם קריאות “בראבו” קרה דבר בלתי רגיל נוסף.
קוין מקנזי, מנהלה האמנותי של הלהקה, הזמינו לקחת חלק בתפקיד נוסף והפעם דובר על סולו מרכזי. ריקוד לגבר שנחשב לוירטואוזי ואחד מהריקודים הקשים ביותר לביצוע. סולו מאת ג’ורג’ בלנשין מתוך ה”נושא והוריציות” (Theme and Variations) מיכאל ברישניקוב ( Mikhail Baryshnikov) אמר על תפקיד זה שמי שיכול להתמודד אייתו, יכול להתמודד עם כל תפקיד בעולם הריקוד ואריק ברון (Erik Bruhn) אמר עליו שהוא התפקיד הקשה והדורשני ביותר שנכתב אי פעם לגבר.
קוריה לא פחד מהתפקיד. הוא רקד אותו בעבר, בספרד כשמלאו לו 15 שנים. תקופה בה עבר חוויות קשות בהרבה )אובדן אביו חסוס( ואיש לא ראה בו משהו מיוחד. עכשיו הוא היה נחוש בדעתו לרקוד אותו שוב והיטב. שעה לפני עלות המסך, פתרונו, ריקרדו קאי ניגש אליו ושאל “איך אתה מרגיש?”
ואנג’ל השיב לו “מאז היותי בן 8 אני קם בכל בקר בשעה 7 ומתאמן לאורכם של שני שיעורי באלט. היום, ליתר דיוק, בעוד שעה, אני עומד לקבל את גמולי”.
הידיעות על רקדן אלמוני, כוכב חדש העומד לעלות על בימת ה ABT בתפקיד הדורשני רצו בכל עבר והקהל רב הסקרנות מילא את האולם. כשהגיע האות ואנג’ל קוריה עלה לבמה עם בת זוגו לריקוד אמנדה מק’קרו Amanda McKerrow הקהל פרץ
במחיאות כפיים, כאילו שמדובר בכוכבי באלט מהשורה הראשונה.
“למרבה הפלא הופעתו של קורלה הייתה מבריקה” כתבה מבקרת הניו-יורק טימס למחרת בבקר .(June 7 ,1995)  והוסיפה שהרושם הראשון שהתקבל, הוא שמדובר ברקדן בעל קוים קלאסיים טהורים ופירואטים קלילים. “הוא מעצב את צעדי האלכסון בצורה מושלמת תוך כדי שהוא משלב בהם סיבובים באוויר. מר’ קורלה הגיש לנו הופעה
שאפשר לומר עליה שהיא מאוד קרובה למושלמת.”
.
בין תפקידיו הרבים שביצע ב – ABT גם כרקדן אורח ברויאל באלט או בלהקת הבאלט של הסקאלה של מילנו: אלברכט (ג’יזל”) , קונרד (“שודד הים”), רומאו (“רומאו ויוליה”) ובאז’יל, (“דון קישוט”) כמו כן קוריה השתתף בעשרות תפקידים גם בהופעת הבכורה שלKnown by Heart. מאת טוילה טארפ (Tharp).
.

ככל הרקדנים הגדולים באמת אתה יכול לפגוש אותו, לבד, אחרי החזרות בסטודיו נשאר להתאמן על עוד משהו “כשאני רוקד” אומר קורלה “אני חש כאילו שאני מונע על ידי איזה כוח חיצוני ששולט בי ומוביל אותי כרצונו”.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *